נור תופיק אבו גזאלה נ' חברת מי עירון בע"מ

פסק דין

א.בפניי בקשה בהסכמה להסתלקות מן התובענה לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ובקשה לדחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

ב.ביום 9.6.13 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבה להשבת כספים שגבתה המשיבה, לפי הנטען, ביתר עקב חיוב המבקש בהוצאות אגרת עיקולי בנק מחמת אי-תשלום חשבון המים.

במקביל לתביעה הוגשה בקשה לאישורה כייצוגית.

ג.בבקשה המוסכמת להסתלקות, המונחת בפניי, צויין, שבתאריך 29.7.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת נ. מוניץ), ב-ת"מ 52061-01-13 שרה אברהם נ' עיריית טבריה, ובו נדחתה בקשת אישור שעסקה בסוגיה דומה לזו העומדת בבסיס הבקשה והתובענה הנדונה בפניי.

ד.נטען בבקשת ההסתלקות המוסכמת, שפסק הדין הנ"ל הציב בפני המבקש ספק ממשי באשר ליכולת התביעה להצליח. המבקש שוכנע שלא עומדת לו עילת תביעה אישית, וכי סיכויי בקשתו להתקבל - אפסיים.

המבקש, כך נטען, פנה למומחה על מנת להכין חוות דעת מטעמו, אך בטרם השלמת חוות הדעת הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הגשת הודעת הסתלקות מוסכמת ובצִדה הסכמת המשיבה לשלם למבקש סכום של 13,000 ₪ (כולל מע"מ), לכיסוי הוצאותיו, וכן תשלום 1,000 ₪ גמול למבקש, שיקוזז על ידי המשיבה מחובותיו של המבקש למשיבה.

ה.המבקש מפנה לכך שביום 29.9.13 אישר בית משפט זה בקשת הסתלקות דומה שהוגשה מטעמו של המבקש ב-ת"מ 30512-02-13.

ו.לבקשה נשוא הדיון צורפו תצהירו של המבקש ותצהיר בא-כוחו, וצויין כי הבקשה מוגשת בהסכמתו ועל דעתו של ב"כ המשיבה.

צויין בבקשה המוסכמת, שמשרד ב"כ המבקש מתחייב שלא להגיש תובענות דומות כנגד המשיבה.

ז.באשר לעצם הבקשה המוסכמת להסתלקות אני נעתר למבוקש ומורה על דחיית תביעתו של המבקש, ועל מחיקת בקשת האישור.

איני רואה מקום להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת בקשת ההסתלקות הואיל ואין בהסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין, זולת כמובן באשר למבקש עצמו (עיינו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ, בפיסקאות 29-28 (22.10.2010)).

ח.ואולם, לאחר ששקלתי בדבר, אינני רואה הצדקה לפסוק גמול בסכום של 1,000 ₪ למבקש, וכן סכום של 13,000 ₪ (כולל מע"מ) לכיסוי הוצאות המבקש.

ט.אבהיר: בקשה זו הוגשה ביום 9.6.13 להשבת כספים שגבתה המשיבה ביתר, לפי הנטען, עקב חיוב המבקש בהוצאות אגרת עיקולי בנק, כעולה מעיון בפיסקה 3 של בקשת האישור.

בפיסקה 4 של בקשת האישור צויין, כי במהלך שנת 2012 חוייב חשבונו של המבקש בסכום של 234.70 ₪ בגין "אגרת עיקולי בנק".

בנספח ב' שהוא מצב חשבונו של המבקש אצל המשיבה, ואשר צורף לבקשת האישור, צויין, כי "אגרת עיקול בנק" נרשמה בתאריך 8.5.2012. הנספח עצמו הודפס ביום 2.2.13.

עד כאן באשר לתובענה נשוא הליך זה ב-ת"מ 15506-06-13.

י.בתיק ת"מ 30512-02-13, שהינו הליך שהתנהל אף הוא בין המבקש לבין המשיבה, נפסק ביום 29.9.13 גמול למבקש בסך של 1,000 ₪ (על דרך קיזוז מחובותיו למשיבה) והוצאות בסך כולל של 10,000 ₪ על פי בקשת הסתלקות מוסכמת שאישרתי בפסק דין שניתן באותו תאריך.

י"א.ההליך שב-ת"מ 30512-02-13 הוגש ע"י המבקש כנגד המשיבה עוד ביום 17.2.13 במסגרת תביעה להשבת כספים שגבתה המשיבה ביתר, לפי הנטען, עקב חיוב המבקש בהוצאות "אכיפה" ו"הודעות דרישה" מחמת אי-תשלום חשבון המים.

נטען בפיסקה 5 של בקשת האישור ב-ת"מ 30512-02-13 שהמשיבה מחייבת את המבקש בסכומים שאינם נמוכים בגין הוצאות אכיפה והודעות דרישה.